רש"י על תמורה כ״ח ב:כ״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור תמורה כ״ח ב:כ״ב
22 וְהָתָם מוּקְצֶה בִּלְחוּד הֲוָה? נֶעֱבָד נָמֵי הֲוָה! אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: מוּקְצֶה לַעֲבוֹד, וְלֹא עֲבָדוּהוּ. רָבָא אָמַר: לְעוֹלָם עֲבָדוּהוּ, וְחִידּוּשׁ הוּא, כִּדְרַבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא, דְּאָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא: שְׁמֹנָה דְּבָרִים הִתִּירוּ בְּאוֹתוֹ לַיְלָה — חוּץ, וְלַיְלָה, וְזָרוּת,
פירוש רש"י על תמורה כ״ח ב:כ״ב
22 נעבד נמי הוה - לא ידענא מהיכן נפקא:
23 ל"א אין איסור מוקצה אלא ז' שנים - ומז' שנים ואילך לא הוי מוקצה דתו לא מקרבי ליה דכתיב ופר שני שבע שנים אלמא דמשום דחלפין עליה ז' שנים אישתרי:
24 לעולם עבדוהו - אלא מההוא לא גמרי מידי דחידוש הוא:
25 חוץ - שחוטי חוץ:
26 ובלילה הקריב - דהכי כתיב ויעש לילה: